פשוט אמרו "לא" לניהול אקטיבי

זה כנראה הסוד הכי גדול של עולם ההשקעות. האקדמיה יודעת את זה כבר עשרות שנים, אבל לנו פשוט קשה לתפוס. הסוד הוא שכשמסתכלים לאורך זמן, כל מומחה השקעות יצליח להגדיל את התיק שלכם לא יותר טוב מקוף, ורק יעלה לכם המון כסף.

אם אתם סומכים על קרנות נאמנות מנוהלות או על יועץ השקעות, אז אתם בעצם מניחים שיש אדם שיכול לתת לכספכם תשואה טובה יותר מזו שתקבלו אם תצמידו את כל הכסף למדדים. כלומר, יש מישהו שיידע לקנות בזמן את המניות/האג"ח הנכונות (לפני שערכן עולה), ולמכור אותן בזמן (לפני שערכן יורד).

כל השקעה חכמה היא ניסיון לתזמן את השוק (לדעת לקנות בזמן ולמכור בזמן), אבל העולם האקדמי יודע כבר מזמן שהיכולת לתזמן את השוק היא פיקציה. זה נשמע ממש לא אינטואיטיבי, כי הרי יש המון מומחים שבטח יודעים יותר טוב מאיתנו מה לקנות ומתי! אבל כפי שאמר ג'ון בוגל:

"ב-30 השנים בעסק הזה, אני לא מכיר אף אחד שהצליח לעשות זאת [לתזמן את השוק] באופן עקבי, ואף אחד שמכיר מישהו שהצליח לעשות זאת באופן עקבי. אכן, הרושם שלי הוא כי סביר שניסיון לתזמן את השוק לא רק לא יוסיף ערך לתכנית ההשקעה שלכם, אלא יביא לתוצאה המנוגדת."

בעולם המניות אין משמעות למומחיות, והמחקר האקדמי תומך בזה. ברטון מלכיאל כותב בספרו הקלאסי A Random Walk Down Wall Street:

עד כה לא נאספה שום ראייה מדעית לכך שביצועי תיקים מנוהלים, כקבוצה, עולים במאום על ביצועי תיקים שהורכבו באקראי.

ולא רק זה, אלא תיקים מנוהלים גרועים יותר מהממוצע. ב-15 השנים שבין 1975 ל-1990, 70% מהמומחים שמנהלים קרנות נאמנות בארה"ב הרוויחו פחות ממדד ה-S&P 500 (מדד העוקב באופן "טיפש" אחרי 500 החברות הגדולות בבורסות ניו יורק). בכתבה הזאת מתואר מחקר שעוקב אחרי ביצועים של מנהלי קרנות בארה"ב בין 1976 ל-2006. רק 0.6% מהם הצליחו להביא תשואה טובה יותר מהמדד (מספר שבאופן סטטיסטי לא ניתן להבדיל מ-0). כלומר, אם בחרתם קרן אקטיבית ב-1976, יש סיכוי של 99.4% שב-2006 היה לכם פחות כסף מאשר למישהו שבחר להיצמד למדד באש ובמים. האם אתם מאמינים שאתם יודעים לבחור מראש את ה-0.6% מהקרנות שיתנו לכם תשואה יותר טובה מהמדד? ואולי יועץ ההשקעות שלכם בבנק ניחן בכוחות קסם שכאלה?

אז למה בכל זאת חברות כמו מגדל, איילון, הראל, מיטב דש ועוד מתהדרות בקרנות נאמנות שהציגו ביצועים שעולים על מדד המניות ב-5 השנים האחרונות? כי חשבון פשוט מגלה שמכל 32 קרנות, קרן אקראית אחת בממוצע תצליח לנצח את המדד חמש שנים ברציפות. אם אנחנו מוכנים להסתפק בלגבור על המדד ב-4 מתוך 5 שנים, אז זה אפילו יותר קל, וקרן אחת מכל 5 תצליח לעשות זאת – גם אם השקעותיה ייבחרו לגמרי באקראי! ועכשיו שימו לב לטריק: לא במקרה, אלה בדיוק הקרנות שמגדל, איילון או הראל יבחרו להשאיר, והאחרות ייסגרו במהלך השנים. יוצא שאם מסתכלים לאחור, התמונה ורודה מאד: כל הקרנות המנוהלות הציגו תשואה פנומנלית בשנים האחרונות! הידד לניהול האקטיבי! רק שבתי ההשקעות שוכחים לספר על הגיזום שנעשה פה, שהשאיר רק את הקרנות שלגמרי באקראי גילו תשואה מעל המדד, וזה לא אומר דבר וחצי דבר – כן, ממש אפס מאופס – על תשואתן בשנים הבאות, כי כאמור, אי אפשר לתזמן את השוק.

אז מה עושים? לאחר קריאת הספרים המעולים והסוחפים The Investor's Manifesto וכן A Random Walk Down Wall Street, שמציגים אינספור ראיות מדעיות לכך שמעקב אחרי מדד עדיף לאורך זמן על ניהול חכם, וכמובן הסולידית שבזכותה גם גיליתי את הספרים האלה, השתכנעתי שאסור לי להשליך את יהבי על אף מומחה.

גם אם כלכלה לא מדברת אליכם בכלל, אין דרך אחרת מאשר ללמוד. אל תסמכו על אף אחד עם הכסף שלכם, כי ניהול אקטיבי אוכל עשרות אחוזים מהתשואה בדמי ניהול ומביא לתוצאה שלילית במקום חיובית. קרנות באות והולכות, אבל בטווח הארוך רק המדד נשאר, ויש סיבה טובה לכך.

נ.ב. הכותרת היא לא המלצה, כי אני לא מבין כלום וגם אסור לי להמליץ. זאת רק פרפרזה על פרסומת עתיקה. גם השאר אינו המלצה.